שכירים-ניכוי הוצאות ע"י שכירים

הבסיס:

סעיף 17 בפקודת מס הכנסה, המתיר בניכוי הוצאות אשר שימשו בייצור הכנסה, מאפשר קיזוז הוצאות בגין עבודה מהבית כאשר הסעיף מתייחס ל"אדם" ולא מבחין בין שכיר ועצמאי.

בתי המשפט דקדקו עם עובדים שדרשו לנכות הוצאות, וקבעו שרק הוצאות שהיו חלק מתנאי ההעסקה של העובד ותנאי לקבלת משכורתו, מותרות בניכוי. דבר זה חייב להיות מגובה בהסכם העבודה.

ההיגיון הוא – כי מאחר שהעובד חייב להוציא הוצאות אלה, הרי שאם יימנע מלהוציאן, יימצא מפר את חוזה העבודה, ועלול לאבד את מקום עבודתו. על כן, ניתן לומר, שהוצאות אלו הן הוצאות לשם שמירה על הקיים המותרות בניכוי.

הפרקטיקה:

בפועל, עובדים שכירים נמנעים מלתבוע הוצאות וזאת בשל הטעמים הבאים:

א. בדרך כלל ההוצאות בהן עומדים העובדים הינן מזעריות ולא מצדיקות את הטרחה.

ב. לשכירים, בדרך כלל, אין תיק במס הכנסה וקיים חשש כי תביעת ההוצאות עלולה לגרום לפתיחת תיק במס הכנסה, הכרוך בסרבול, עלויות ובטרדות.

ג. הנטייה היא להימנע מוויכוחים עם מס הכנסה.

ההוצאות אותן ניתן לנכות הן:

1.  הוצאות דמי חבר באגודות מקצועיות (לשכת עו"ד, סוכני הביטוח, רואי חשבון וכד') או חברות בהסתדרות.
2.  דמי שכירות שהוציא עובד שכיר לרגל מעבר דירה לצרכי עבודתו (להרחבה ראה סעיף 13 ב"מדריך ההוצאות המוכרות" באתר האינטרנט של המשרד) .
3.  לינה באזור פיתוח (להרחבה ראה סעיף 14 ב"מדריך ההוצאות המוכרות" באתר האינטרנט של המשרד).
4.  הוצאות בגין השתלמות מקצועית, כנסים, ימי עיון וספרות מקצועית אשר לא סופקו ע"י המעביד ושולמו ע"י השכיר, יותרו בניכוי ובלבד שהם רלוונטיים להשכלה ולמקצוע והוצאו לשם שמירה על הרמה המקצועית הקיימת שלו, וזאת בניגוד לקורסים לשם רכישת מקצוע חדש או קורסים שנועדו להרחבת האופקים.
5.  תשלומים בגין ביטוח אובדן כושר עבודה, בתנאי שמדובר ב"ביטוח מועדף" (תקופת הביטוח נמשכת עד גיל 60 ובקרות מקרה ביטוח ישולמו תגמולים מהפגיעה ועד גיל 60,או תום תקופת  אובדן כושר העבודה – לפי המוקדם): ניכוי בשל הפקדה חודשית  לא.כ.ע. יותר בגובה של  5% מהמשכורת (ללא שווי רכב) ועד תקרה של 2.5 פעמים השכר הממוצע במשק (25,682 ₪ בשנת 2019). היה והמעביד מפקיד מעל 4% משכר העובד ע"ח תגמולי המעביד – יקוזז אחוז הניכוי המותר (3.5%) בגובה החריגה.
6.  תשלום לרואה חשבון בשל הכנת דוחות שנתיים לרשויות המס.
7.  עובד שעובד עבור מעסיקו בחדר נפרד בדירת מגוריו, יכול לדרוש את החלק היחסי של הוצאות הבית, תחזוקה, ארנונה וחשמל וכן 80% מהוצאות הריבית על המשכנתא וזאת לפי יחס חדר העבודה מכלל הדירה.

המגבלות

1.  עפ"י תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) לא יכול עובד שכיר לנכות הוצאות מעבר לסכום ששולם לו ע"י המעביד (כיבודים, נסיעות לחו"ל, מתנות, אירוח, ביגוד וטלפון).
2.  נדרש להגיש דוח שנתי ולכלול בו קבלות / אסמכתאות אחרות להוצאה, להנחת דעתו של פקיד השומה. ניתן להגיש דוח מקוצר (טופס 135).
3.  ספרות מקצועית – תותר בתנאי שלא נרכשה ספרות מקצועית בסיסית אלא כזו שנועדה לשמר את הידע והרמה המקצועית.
4.  הוצאות מעורבות כמו עיתונות, אחזקת פקס, מחשב, מדפסת ואינטרנט הן הוצאות מעורבות (פרטיות ועסקיות), וניתן לדרוש כהוצאה רק את החלק העסקי וזאת בהנחה כי אכן ניתן להפריד בין שני החלקים.
5. לא ניתן לנכות הוצאות רכב כנגד הכנסת עבודה.

שינוי המצב בשל נגיף הקורונה והמעבר לעבודה מהבית

בשגרה, המעסיק היה זה שנשא בעלויות השוטפות של החזקת המשרדים, לרבות חשמל, ארנונה, הוצאות אחזקה וכד', ויכול היה לקזז אותן מההכנסות שלו לענייני חבות המס שלו. שגרת הקורונה יצרה מציאות חדשה בה המעביד מצמצם עלויות והעובד השכיר שעובד מהבית נושא בעלויות בעצמו. כך שגם אם השכר של העובד לא נפגע – ההוצאות שלו בוודאי עלו.

כאשר לוקחים בחשבון כי המציאות החדשה לא צפויה להשתנות ואולי אף צפויה להתעצם – האפשרות לקזז הוצאות עבור שכירים הופכת אפילו יותר רלוונטית.

עמדת רשות המיסים

מדיניות הרשות כיום (אוגוסט 2020) בכל הנוגע להתרת הוצאות לשכירים היא מצומצמת, אבל צוות מטעמה פועל בימים אלה לבחון היבטים שונים של מיסוי בעולם העבודה שהשתנה באופן מהותי. ברשות מגיבים-"אנו בוחנים בימים אלו את ההשלכות השונות של משבר הקורונה על שוק התעסוקה, בכל ההיבטים של עולם המס, ובכלל זה גם את הנושא של עבודה מהבית. טרם גובשו מסקנות בעניין.