1.הרמת מסך בבתי הדין לעבודה
א. הבסיס החוקי
החברה היא בעלת אישיות משפטית עצמאית ונפרדת ורק במקרים חריגים תיוחסנה חובות החברה לבעליה, וזאת בכפוף לשני תנאים – שימוש לרעה במסך ההתאגדות ומודעות של בעל המניות לשימוש לרעה כאמור. שימוש לרעה הינו באופן שיש בו לקפח נושים או לקחת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה, כדוגמת מצבים של עירוב נכסים, תרמית, הונאה והברחת נכסים (ר' ע"ע (ארצי) 21196-05-18 מיכאל שון – נעמי קאהן – לינדר (7.8.2020)).
סעיף 6(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע:
- בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, לרבות במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
- באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה.
- באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע להתנהלות לא תקינה, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
- לעניין המודעות של בעל המניות, יראו אותו כמודע להתנהלות לא תקינה של החברה גם באם רק העלה חשד בנושא אך נמנע מלבדוק ולברר אותו, למעט, באם נהג ברשלנות בלבד.
ב. בתי הדין לעבודה
בתי הדין לעבודה מבצעים גם הם הרמת מסך תוך תשומת לב למאפיינים המיוחדים של יחסי העבודה – יחסי האמון בין הצדדים אל מול חוסר האיזון ביניהם, יתרון המעסיק ושליטתו על תנאי ההעסקה, קיומה של חובת אחריות מוגברת של המעסיק, מעמדם המיוחד של עובדים כנושים שלא מרצון (בג"צ 132/15 ר-צ פלסטק בע"מ נ' איפרמאימוב פאולינה (5.4.2017)).
לא די בכך ש"עולה תמונה מדאגה" באופן שבו העסיקה החברה את עובדיה, כדי להביא להרמת מסך אך ניהול חברה כושלת תוך ריקונה מנכסיה, הוכרה לא אחת בפסיקת בתי הדין לעבודה כעילה להרמת מסך.
לסיכום
עסקים שעוברים לניהול כחברות בע"מ או מקימים חברה חדשה ע"מ לברוח מתביעות עובדים, יכולים להביא את בתי הדין לעבודה להרים מסך ולקבל את תביעות העובדים.
2. תשלום ימי מחלה יחודיים לחולי סרטן או מטופלים בדיאליזה
א. החוק
לפי חוק ימי מחלה, עובד צובר זכאות ל-1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה במשרה מלאה אצל אותו מעסיק ובאותו מקום עבודה, 18 ימים בשנה, וניתן לצבור ימי מחלה – עד 90 ימים.
התשלום עבור ימי מחלה עומד על 50% משכר העבודה הרגיל ליום השני והשלישי, כשאין תשלום עבור יום המחלה הראשון, ועומד על 100% משכר העבודה הרגיל החל מיום המחלה הרביעי.
ב. ההטבה
בניגוד לזכאות עובד רגיל לתשלום בגין ימי מחלה, יש התייחסות נפרדת בחוק ימי מחלה לחולה במחלה ממארת או מטופל קבוע בדיאליזה, כך שעובד כזה הנעדר מעבודתו לשם טיפול תקופתי או בדיקות תקופתיות לאחר החלמתו, יהיה זכאי לקבל ממעסיקו תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרו, וזאת בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית (90 ימים), ובלבד שמסר למעסיקו אישור רפואי בכתב כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר לאותה מחלה.
בן/בת הזוג של מטופל/ת דיאליזה או חולה במחלה ממארת רשאי/ת אף הוא /היא להעדר מהעבודה עד 60 ימי מחלה בשנה, על פי מניין ימי המחלה שצבר בהתאם לוותק, לצורך הטיפולים הרפואיים במטופל/ת, וזאת בהבדל מהיעדרות של שישה ימים בלבד לשנה למחלה קלה.
הורה לילד עד גיל 18 שמטופל בדיאליזה או חולה במחלה ממארת זכאי לזקוף עד 90 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה שלו – לפי בחירתו (ועד 110 ימים כשמדובר בהורה יחיד).
בריאות טובה !
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ואנחנו לשירותכם להסברים והבהרות.
אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה כולו או חלקו ללא אישור מראש ובכתב ממשרד רואי חשבון בני גאון.
למאמרים נוספים אתם מוזמנים להיכנס לאתר המשרד www.bennygaon.co.il