1. התייחסות המוסד לביטוח לאומי
כללי
רקע חוקי
- דמי אבטלה ישולמו למבוטח תושב ישראל מגיל 18 ועד גיל 67, שהוא מובטל והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.
- עובד מוגדר לרבות בן משפחה ובלבד שהוא עובד במקום העבודה באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי אחר.
- בן משפחה מוגדר כבן זוג, אח, אחות, הורה, הורי ההורה, צאצאי בן הזוג ובן זוגו של כל אחד מאלה.
עמדת המוסד לביטוח לאומי בקשר לתשלום גימלאות היא –
- גימלאות, לרבות דמי אבטלה, גימלת שמירת הריון ודמי לידה.
- כאשר לבן המשפחה העובד בחברה יש שליטה ישירה (החזקה במניות) עפ"י ס' 32 (9) ו-76 לפקודת מס הכנסה, אין לו זכאות לגימלאות.
- כאשר לבן המשפחה העובד בחברה יש שליטה עקיפה, הנבחנת לפי התנהלותו ומידת השפעתו וסמכויותיו בחברה, ולמרות שאין לו שליטה ישירה, אין לו זכאות לגימלאות.
- כאשר העובד אינו מחזיק במניות ואינו בעל שליטה בעקיפין, יבחן המוסד לביטוח לאומי את יחסי העבודה.
- העקרונות המצטברים לבחינת יחסי העבודה בין העסק ובין בני המשפחה הם:
- מתבצעת עבודה בעסק ולא מדובר ביחסים התנדבותיים במסגרת עזרה טבעית בין בני משפחה, אלא בקשר חוזי להסדרת מערכת של זכויות וחובות בין עובד ומעסיק.
- העבודה מתבצעת באופן סדיר ולא מידי פעם כשיש צורך.
- העסקת בן המשפחה מתבצעת בעבודה שאילולא עשה אותה בן המשפחה, היתה נעשית בידי עובד אחר.
- עצם נוכחות בן המשפחה בעסק אינו מלמד על היותו בגדר עובד כמשמעותו בחוק.
- ההסדר בין המשפחה למעסיק אינו פיקטיבי ואכן מדובר ביחסי עבודה אותנטיים.
סלע המחלוקת
המוסד לביטוח לאומי ינסה לטעון כי בין העובד ומקום העבודה אין יחסי עובד-מעביד ולכל היותר עבודת העובד בעסק היא בגדר עזרה משפחתית מקובלת ובאופן וולונטרי והתנדבותי וככזו אינה זכאית לגמלאות.
התנהלות לא מסודרת במהלך העבודה, או התנהלות לקויה מול המוסד לביטוח לאומי במהלך בירור התביעה לגמלה שהגיש העובד, יכולה להביא למצב של דחיית התביעה ושלא בצדק.
דוגמה הנשענת על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה משנת 2013:
- המבוטחת הגישה תביעה לדמי לידה וציינה כי עבדה כעובדת שכירה בחברה, שאביה הוא אחד השותפים בה וגם מנכ"ל החברה.
- המל"ל טען כי יחסי העבודה הם בגדר עזרה משפחתית וזאת מהטעמים הבאים: לא הוצג חוזה עבודה, לא היה לבת תפקיד מוגדר, אין הוכחה בדבר השעות שבהן הבת שהתה בעבודה שכן לא התבצע רישום, במהלך חופשת הלידה לא הועסק עובד אחר בתפקידה של הבת ולמעשה האב קבע את שכרה בצורה שרירותית.
- לאחר שבית הדין קיבל את עדויות האב והבת, וניתנו הסברים מהימנים שכנראה לא היו בפני המל"ל טרם קבלת החלטתו, בית הדין קבע כי עולה שבפועל הבת (המבוטחת) שימשה יד ימינו של האב ששימש כמנכ"ל החברה. היא ביצעה עבודות מגוונות, לרבות עבודה על מכונות הייצור. לא שולם לה החזר נסיעות כי הגיעה לעבודה עם אביה. תלושי השכר, תאמו את היקף העבודה. היא ידעה לפרט שמות של עובדים בחברה. בתחילת העבודה נהגה להחתים כרטיס נוכחות אך הפסיקה לאחר מכן. במהלך חופשת הלידה היא לא הוחלפה בעובד אחר, כיוון שעבודתה חולקה בין אביה לבין האח שעובד במפעל.
התנאים לתשלום דמי אבטלה
ניתן לראות הרחבה בנושא זה בחוזר המשרד בדבר אי התרת דמי אבטלה לבעל שליטה.
בפס"ד גרוסקופף נקבעו 3 מבחנים לקביעת יחסי עבודה לשם תשלום דמי אבטלה:
- האם ניתן להפריד בין עבודתו של בן המשפחה כעובד לפעילותו בעסק כבן משפחה?
- האם עבודתו של בן המשפחה בעסק היא אמיתית או פיקטיבית ?
- האם יש יכולת אובייקטיבית לקבוע את שכרו של בן המשפחה כעובד ?
נדגיש כי בתי הדין לעבודה מבקשים לקבוע האם תכלית ההתקשרות בין בן המשפחה והעסק היא ביצוע עבודה בתמורה לשכר, או עזרה משפחתית שנועדה להשאיר את רווחי העסק בתוך המשפחה.
בדיקה זו של בתי הדין נשענת על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה (פס"ד חטמי יצחק) בו נקבע כי העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד-מעביד הוא ההתקשרות לביצוע עבודה תמורת שכר, שכן יחסי עובד מעביד מטבעם מחייבים מתן שכר עבור ביצוע עבודה.
פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 3767-10-19) מיום 29.11.2020 דן בתביעתו של בן שעבד בחברה של הוריו לקבל דמי אבטלה. הבן עבד הן מדירתו והן ממשרדי החברה שנמצאים בדירת ההורים. כן קיבל תלוש שכר ותשלום בגין עבודתו.
בית הדין קבע כי לא התקיימו בין הבן לחברה יחסי עובד מעביד וזאת מהסיבות הבאות:
- לא הוכח היקף שעות העבודה (חשיבות לשעות/גיליון נוכחות).
- קיימת אי בהירות באשר למקום ביצוע העבודה.
- לא הוצגו ראיות חיצוניות ואובייקטיביות לעבודת הבן בחברה (פרוטוקולים, סיכומי פגישות בהן השתתף, עדות רואה חשבון של החברה וכד').
- לא התקבלו הסברים מספקים על נחיצות עבודתו של הבן.
- לא שולמו לבן הוצאות המשולמות לכל עובד, לרבות-הוצאות נסיעה, הבראה וסוציאליות.
2. התייחסות מס הכנסה לעניין הכרה בהוצאות השכר בגין העסקת בני משפחה
עפ"י פס"ד ישראל צימרמן נ' פ"ש אשקלון מיום 21.05.2019:
ישראל צימרמן עבד כעצמאי הנותן שירותים שונים והעסיק בעסקו את אשתו וגיסתו וכמובן דרש את הוצאות העסקתן כהוצאות לצרכי מס, לרבות את הוצאות אחזקת רכבה של אשתו וזאת כאשר אשתו עבדה במקביל כשכירה במקום אחר.
ישראל טען כי העסקת האשה היתה בשל עומס רב בעבודה ובשל האמון הרב שנתן בה, בהשוואה להעסקת אדם זר.
כהוכחה לעבודת אשתו בעסק, הציג ישראל מסמכים שונים, לרבות שיקים עליהם חתומה אשתו ותלושי שכר שלה.
מנגד, פקיד השומה לא הכיר בהוצאות השכר בטענה כי ההוצאות לא הוצאו בייצור הכנסתו של ישראל, מה עוד שישראל נתן שירותי ייעוץ לתעשייה האווירית אשר במפעלה הוא נתן את הייעוץ.
בית המשפט דחה את ערעורו של ישראל וזאת מהסיבות הבאות:
- לא היתה הגדרת תפקיד של האשה וכן לא היו הסכם עבודה ורישום שעות עבודה.
- לא הוצגו תרשומות לרבות הודעות דואר אלקטרוני, בגין עבודת האשה בעסק.
- חתימת האשה על שיקים אינה חורגת ממערכת יחסים סבירה של בני זוג.
- סכום משכורתה של האשה לא היה מבוסס.
- הדיון בבית המשפט היה רק על עדותו של ישראל והוא לא הביא לעדות את אשתו וגיסתו.
- ישראל גם לא הביא לעדות אף גורם אשר לטענתו עבד מול אשתו (רואה חשבון, אנשי התעשיה האווירית וכד').
3. סיכום
- בתי הדין קבעו כי כאשר מדובר בהעסקת בן משפחה, יש לבחון בקפידת יתר באם היחסים שנוצרו בין הצדדים הם יחסי עובד-מעביד, או שהעבודה נעשתה בגדר עזרה משפחתית. בחינת אופן ההעסקה נעשה בדרך כלל לאחר תביעה לגמלה.
- נקיטת פעולות פשוטות במהלך העבודה עשויה למנוע את שלילת הגמלה, לדוגמה: עריכת הסכם עבודה על פי חוק הגנת השכר ומתן לעובד טופס הודעה בדבר פירוט תנאי העבודה, הכולל בית היתר את:
- הגדרת התפקיד לעבודה ממשית ומסודרת.
- הגדרת מסגרת שעות העבודה (חייבת להיות מסגרת קבועה של שעות).
- בסיס השכר (נדרש כי השכר יהיה ריאלי, קבוע ויציב, משולם בפועל, ואינו תלוי במצב הכלכלי של העסק).
כן נדרש כי השכר המשולם בפועל יהיה תואם לשכר המופיע בתלוש המשכורת.
- פירוט של רכיבי השכר.
- הפרשות סוציאליות (בן המשפחה צריך לקבל תנאים סוציאליים כמו כל יתר העובדים בעסק).
קביעת מסגרת של שעות עבודה ורישום השעות באופן מסודר, תשלום כל רכיבי השכר לבן המשפחה, לרבות סוציאליות והבראה, וכן הצגה נאותה של העובדות בצורה נאותה למל"ל, עשויה למנוע החלטה שגויה.
- יש לשמור על ראיות אובייקטיביות ואותנטיות לביצוע העבודה כמו תרשומות ומסמכים מול לקוחות, נותני שירותים שונים, ספקים ובנקים, המעידים כי בן המשפחה אכן עבד בעסק.
- יש להיערך לזמן לעדות אנשים היכולים להעיד על עבודת בן המשפחה בעסק.
- יש להראות כי עבודת בן המשפחה חיונית לעסק.
- יש לשלם לבן המשפחה שכר עבודה מסודר כמו ליתר העובדים (ועדיף שלא במזומן).
- יש להראות כי עבודת בן המשפחה בעסק הינה באופן סדיר.
- יש להראות כי בן המשפחה אינו מתנהג בעסק כבעלים.
- יש להתייחס לבן המשפחה כלכל עובד אחר בכל הנוגע לתשלום ימי מחלה.
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ואנחנו לשירותכם להסברים והבהרות.
אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה כולו או חלקו ללא אישור מראש ובכתב ממשרד רואי חשבון בני גאון.