דמי סחיטה (פרוטקשן)

לעיתים תשלום דמי סחיטה מאפשרים לעסק להמשיך ולפעול באופן שוטף וללא נזקים והתנכלויות, ולכן עולה מיד ההנחה כי התשלום הוא אכן הוצאה שוטפת בייצור הכנסה ומכאן שהוא הוצאה מוכרת.

בתי המשפט לא ממהרים ליישר קו עם הנחה זו וזאת מהסיבות הבאות:

• יש קושי בהוכחת התשלום ואין כל תיעוד על תשלום דמי הסחיטה, היקפו והוכחת מי מקבלם.
• התרת תשלום דמי הסחיטה כהוצאה מוכרת לצרכי מס, תגרור את המדינה להיות שותפה בתשלום והכלל הוא שאין להתיר הוצאה שמקורה בעבירה מכיוון שהדבר נוגד את תקנות הציבור.

בנוסף, בבוחנם את ההוצאה, בוחנים בתי המשפט בהקפדה את העובדות הבאות:

• שאכן החברה היא זו שנסחטת ולא הבעלים באופן אישי. האם החברה אכן אוימה על פגיעה בשמה הטוב, על קהל לקוחותיה ו/או על רכושה. (תשלום הבא למנוע פגיעה בבעל המניות לא יותר בניכוי).
• האם כספי החסות אכן שולמו מחשבון הבנק של החברה.
• האם לחברה אכן היה נגרם נזק כלכלי מהסחיטה.

לסיכום – עסק המתכוון לדרוש את דמי החסות כהוצאה מוכרת, חייב לערוך תיעוד מלא, המגובה במסמכים ובצילומים של כל הליך הסחיטה והתשלום שבסופו ולהיערך למאבק משפטי לא פשוט.

בחזרה לתפריט ההוצאות