ריבית והפרשי הצמדה – הכלל וחריגים

הכלל הוא כי ריבית והפרשי הצמדה מותרים בניכוי כהוצאה באם הם משתלמים על הון ששימש להשגת הכנסה.

חריגים

1. ריבית והפרשי הצמדה על הלוואה שנלקחה לרכישת נכס שטרם מניב הכנסות לא יותרו כהוצאה, אלא יצטרפו לעלות הנכס.
2. כאשר ההלוואות המממנות פעילות שאיננה עסקית, ואין בינה ובין ייצור הכנסה ולא כלום, (לדוגמה – מימון משיכות פרטיות של בעל העסק) לא יותרו בניכוי כהוצאות.
3. הוצאות מימון בגין מתן הלוואה יוכרו רק באם ההלוואה ניתנה במהלך העסקים הרגיל של העסק והתקבלה ריבית בגין ההלוואה.
4. ריבית והפרשי הצמדה ששולמו על חוב מס

עפ"י פקודת מס הכנסה, הוצאות ריבית והפרשי הצמדה ששילם העסק על חוב מס לא יוכרו כהוצאה לצרכי מס ובמקביל – ריבית והפרשי הצמדה שקיבל העסק בשל מס ששילם ביתר, או בשל ריבית והפרשי הצמדה שקיבל עוסק ממע"מ או בשל ריבית והפרשי הצמדה שקיבל אדם ממס שבח לא יחויבו במס.

כיום הריבית עומדת על 4% בתוספת להפרשי ההצמדה.

5. ריבית והפרשי הצמדה המשולמים בגין שומת ניכויים

לפי פסיקת בית המשפט העליון, בפסק דין שריג אלקטריק בע"מ, הוצאות ריבית והפרשי הצמדה המשולמים בגין חוב ניכויים יותרו כהוצאה שוטפת לצרכי מס, בין אם מדובר בשומה פתוחה ובין אם מדובר בשומה סגורה, וזאת מכיוון שיש זיקה ממשית וישירה בין התשלום של הוצאות הריבית והפרשי ההצמדה ובין ייצור ההכנסה של העסק. בנוסף, קבע בית המשפט כי כדי לחשב שומת אמת לעסק, יש להתיר בניכוי את הריבית והפרשי ההצמדה ובכך ליישם את יעודו של סעיף 17 לפקודת מס הכנסה הדן בהוצאות המותרות בניכוי ולמנוע מהעסק עיוות מס.

6. בדירת מגורים המשמשת הן לעסק והן למגורים, ניתן להכיר בהוצאות המימון המתייחסות לחלק העסקי בבית (בנייתו או רכישתו). (להרחבה בנושא – ראה סעיף 32).

בחזרה לתפריט ההוצאות