1. הנפת דגל אדום ונזיפות של בתי המשפט ברשויות המס
לעיתים בתי המשפט מוצאים את התנהלות הרשויות כבלתי מקצועיות ובלתי ראויות ואף פוסקים פיצויים לאזרחים.
דוגמאות:
א. עניינו של המהנדס פודולסקי בבית המשפט המחוזי שדן בערעורו על מענקי הקורונה
בית המשפט נוזף בצורה נחרצת ברשות המיסים ובוועדות הערר שדנו בעררים למענקי קורונה וקבע כי נקטו עמדות לא ראויות שאין לקבלן מרשות שלטונית כדלקמן:
- הרשויות אינן מבצעות כנדרש את עבודתן ואף מתנהלות בניגוד לחוק.
- הרשויות חייבות "להגדיל ראש" ולהרחיב את תפיסתן הכלכלית ולבדוק את טענות האזרחים באופן מקיף ע"מ להגיע לחקר האמת.
- להימנע מהשערות ומדרישות לא סבירות.
- לא להחליף את שיקול הדעת המקצועי של בעלי העסקים.
- לא להתעלם מפסיקות קודמות של בית המשפט אשר היו לטובת האזרחים.
- ובלשון בית המשפט: "כמה עצוב ותמוה, כאזרחים שומרי חוק במדינה, לראות בית משפט בישראל נאלץ לחזור ולהורות לרשות שלטונית כי עליה לפעול רק במסגרת החוק ולעמוד בהוראותיו והיא במקום לקבל את דבריו כמובנים מאליהם ולתקן את התנהלותה הקלוקלת, בוחרת למחזר את תירוציה ולהמשיך ולפעול בניגוד לדין. מדובר ברעידת אדמה של ממש שמכרסמת באמון הציבור במוסדות המדינה ומלמדת יותר מכל על אובדן דרך ערכית ומקצועית.
ב. פיצוי בגין עיקולים שגויים
1. רשות המיסים הטילה עיקול על חשבונות הבנק הפרטיים של אזרח וזאת ללא משלוח הודעת עיקול כנדרש.
האזרח תבע מהמדינה פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין לשון הרע ובית המשפט קיבל את תביעתו וקבע כי רשות המיסים אכן הפרה את חוק איסור לשון הרע והאזרח יפוצה בשל פגיעה בשמו הטוב וזאת ללא הוכחת נזק.
2. במקרה אחר הטיל מס הכנסה בטעות עיקול על חשבון בנק של אזרח. האזרח תבע את הרשות מכוח לשון הרע ומס הכנסה התנצל על הטעות.
בית המשפט פסק לאזרח פיצוי בסך 10,000 ₪ בצירוף הוצאות עו"ד בסך 3,000 ₪.
ג. משרדי מע"מ הטילו עיקולים על נכסיו של אזרח בגין חוב. האזרח שילם את חובו ודיווח ע"י הרשות כי העיקולים הוסרו.
בפועל, העיקולים לא הוסרו ולאזרח נגרם נזק. בית המשפט פסק לאזרח פיצוי בסך 7,900 ₪ תוך קביעה כי מע"מ לא עשה די כדי לסייע לאזרח בזמן אמת, במהירות סבירה ובמקצועיות המצופה, שהרי מקור התקלה היה אצלו.
2. הימנעות מקבלת שיחות שיווק בטלפון
מיום 01.01.2023 ניתן להימנע מקבלת שיחות שיווק בטלפון וזאת ע"י כניסה ללא עלות למאגר "אל תתקשר אליי", כך שמפרסם שפונה אליכם למרות שהצטרפתם למאגר, עובר עבירה שיש בגינה קנס הנע בין 25,000 ₪ לעוסק פרטי ל- 45,000 ₪ לחברה.
א. החרגות – בקשות לתרומות, תעמולת בחירות וסקרי דעת קהל.
ב. נוהל ההרשמה – מזינים את מס' הטלפון או דרך האתר fta.gov.il מקבלים קוד אימות, מזינים אותו ואתם במאגר.
או – במענה טלפוני ממוחשב בטלפון 1-800-071-171 .
ג. נוהל הגשת תלונה – תלונה תוגש לרשות להגנת הצרכן (באתר הרשות במייל שפורט בסעיף ב' לעיל) ע"ג טופס הגשת תלונה.
3. דיווח בין מדינות על חשבונות בנק של תושבים זרים
נחזור ונעדכן כ- ה- OECD פיתח תקן אחיד לאיסוף מידע על חשבונות בנק של תושבים זרים וזאת ע"מ להעביר את המידע למדינת התושבות של התושבים הזרים באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי.
מדינת ישראל הצהירה כי תיישם את התקן והכנסת אישרה את חילופי המידע באופן אוטומטי.
4. חיוב המעסיקים בגמלאות אותן שילם המוסד לביטוח לאומי
בחודש מרץ 2023 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר מעסיקים אשר נושאו – אי רישום ואי תשלום דמי ביטוח הינם באחריות המעביד.
הכוונה היתה לקבוע כי אחריות המעסיק היא לשפות את המוסד לביטוח לאומי בגין גמלאות ששילם או עתיד לשלם המל"ל לתובע אותן, במצבים בהם התרשל המעסיק –
- לא פתח תיק כמעסיק.
- לא דיווח על העסקת עובד.
- לא שילם דמי ביטוח כנדרש ובמועד.
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ואנחנו לשירותכם להסברים והבהרות.
אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה כולו או חלקו ללא אישור מראש ובכתב ממשרד רואי חשבון בני גאון.

