פסק הדין: חברת יינות ביתן (ע"מ 22444-12-15).
הנושא: שיעור קיזוז מס תשומות בגין כלי רכב פרטיים הצמודים לעובדי החברה.
העובדות: החברה העמידה כלי רכב לרשות עובדיה וקיזזה מס תשומות בשיעור 2/3 בהנחה כי מרבית הנסיעות בכלי הרכב היו לצרכי עבודה.
המחלוקת: האם אכן מרבית הנסיעות הן לצרכי העבודה והאם נסיעות מהבית לעבודה וחזרה נכללות בנסיעות העסקיות.
לדעת מנהל מע"מ, נסיעות מהבית לעבודה וחזרה הינן שימוש פרטי ולא עסקי. בנוסף, החברה לא הצליחה להוכיח כי מרבית הנסיעות היו לצרכי העסק ולכן הן יחשבו כנסיעות פרטיות ואחוז מס התשומות שיותר בקיזוז הינו 1/4 בלבד.
מאידך, טענה החברה כי גם בגין הנסיעות מבית העובד וחזרה הן לצרכי העסק שכן לחברה נצמחה הנאה מניידותו של העובד.
תקנות מע"מ:
- קבע המנהל את החלק היחסי לשימוש שלא לצרכי עסק, יראו את קביעתו כשומה וינהגו על פיה, כל עוד לא נקבע אחרת.
- לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות.
- לא קבע המנהל את החלק היחסי, ועיקר השימוש בנכס או בשירות הוא שלא לצרכי עסק, רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות.
- ניתן לנכות מס תשומות לפי נתוני האמת, אך נטל ההוכחה הוא על המעסיק.
הפסיקה : נטל השכנוע על סך השימוש העסקי ברכב רובץ על החברה שיכולה לתמוך את טענותיה בתיעוד מתאים.
למנהל מע"מ אין יכולת לקבוע באופן מדויק את אחוז השימוש העסקי ברכב ומשלא עמדה החברה בנטל השכנוע, יקוזז מס תשומות בשיעור 1/4 בלבד.
נדרש: נסיעות לבית ולעבודה יחשבו כנסיעות פרטיות ועסק שרוצה לנכות מס תשומות בשיעור העולה על 1/4, ינהל תיעוד תומך לשימוש העסקה כגון יומני עבודה, רישום שיחות בזמן הנסיעה וכד'.
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ואנחנו לשירותכם להסברים והבהרות.
אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה כולו או חלקו ללא אישור מראש ובכתב ממשרד רואי חשבון בני גאון.