חוב רע (אבוד) מקורו בהכנסה שנרשמה בעסק ולאחר הרישום התברר כי החייב לא עומד בתשלום החוב.
1. חוב הופך לאבוד בהתקיים המקרים הבאים:
- ננקטו כנגד החייב (הקונה) הליכי פשיטת רגל והמפרק או הנאמן מאשר כי בעל החוב אכן הגיש תביעה וחולק בתיק דיבידנד סופי או לחילופין, יאשר בכתב כי סיכוי גביית החוב קלוש ביותר.
- כאשר מונה לחייב כונס נכסים המאשר בכתב כי אין הוא צופה שבקופת הכינוס יישארו כספים לחלוקה.
- בעל החוב נקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד החייב שהם סבירים בנסיבות העניין.
- החייב נפטר ואין בעיזבונו נכסים הניתנים למימוש.
- החייב עזב את ישראל ואין לו נכסים הניתנים למימוש.
- בידי בעל החוב מידע אמין וברור כי החייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו כלל (לדוגמה – דוח חקירה כלכלית).
2. בפס"ד אלקה אחזקות בע"מ נקבעו חמישה מבחנים מצטברים אשר קיומם יאפשר הכרה בחוב כחוב אבוד והחזר מס העסקאות ששולם.
- בוצעה עסקה.
- הוצאה חשבונית.
- מס העסקאות בגין החשבונית שולם.
- המוכר או נותן השירות לא קיבל את התמורה.
- החוב הפך לאבוד.
3. חוב אבוד בתוך קבוצת חברות
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בפס"ד ג'ורדאל בע"מ (ע"מ 9941-12-14) מיום 14.01.2019, דחה בקשה של חברת קוסמטיקה להכיר בחוב אבוד בגין אי תשלום של חברה אחות שקיבלה סחורות וזאת בטענה כי החברה היתה מודעת למצבה הקשה של החברה האחות ולמרות זאת לא פעלה לגביית החוב במשך תקופה ממושכת ובלתי סבירה.
בית המשפט קיבל את טענת מנהל מע"מ וקבע כי כאשר קיימת קבוצת חברות הנשלטות כולן ע"י אותו בעל המניות, קשה להתחקות אחר השיקולים ו/או הגורמים העומדים בבסיס הפעילות הכלכלית הנעשית בתוך קבוצת החברות משום שלמעשה מדובר בהעברה של נכסים או התחייבות מכיס לכיס באותו הגוף.
4. לעניין מע"מ – יש להתייחס לנקודות הבאות:
א. כאשר החוב אינו בסכום גבוה, רשאי מנהל תחנת מע"מ בה מנוהל התיק החייב לאשר את החוב כאבוד, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
- כאשר עלות גביית החוב גבוהה מהחוב עצמו.
- כאשר בעל החוב נקט בכל ההליכים הסבירים לגביית החוב (לדוגמה – משלוח תזכורות, מכתבי התראה, הפסקת התקשרות) ולא צלח.
ב. יש נוהל פנייה מסודר לתחנת מע"מ בבקשה להכרה בחוב כאבוד (ניתן לקבל ממשרדנו).
ג. יש נוהל מסודר להוצאת תעודת זיכוי (ניתן לקבל ממשרדנו).
ד. לא יותר בניכוי חוב אבוד לעסק שלא מנהל ספרי חשבונות קבילים.
5. התיישנות
סעיף ב' לתקנות מע"מ קובע כי "הוצאת הודעת הזיכוי והגשת ההודעה כאמור…. , יעשו לאחר שחלפו 6 חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב וכל עוד לא חלפו 3 שנים מן המועד האמור (להלן: התקופה)".
קביעת זמן זו מתעלמת מההתנהלות והמציאות העסקית במשק בה התשלום הוא שוטף ++ מיום הוצאת החשבונית וגם מאמצי הגבייה לוקחים זמן ובוודאי שנדרש זמן רב נוסף באם פונים להליכים משפטיים.
במידה ונדרש זמן נוסף, יש לפנות למנהל מע"מ ולבקש דחיית המועד להוצאת תעודת זיכוי.
בפסק דין ע"מ 9084-06-19 שניתן ביום 07.04.2021, מנחה בית המשפט עסקים הנקלעים למצוקת זמן בגין הוצאת תעודות זיכוי לפנות למנהל מע"מ ולבקש אורכה, ובלשונו של בית המשפט "… יוער כי אפשרות הארכת המועד טומנת בחובה פתרונות פרקטיים לבעיות שעלולות להיווצר לנוכח סד הזמנים הקבוע בתקנה 24 א (ג). למשל, עוסק נושה שמתקשה לגבות חוב מלקוח אך נמנע מסיבה מתקבלת על דעת מלתבוע את הלקוח או לנקוט נגדו הליך חדלות פירעון, יוכל מבעוד מועד לבקש לעכב את הוצאת הודעת הזיכוי מעבר למגבלת שלוש השנים, וזאת לתקופה סבירה שהמנהל יאשר".
6. חוק מוסר תשלומים לספקים
"חוק מוסר תשלומים לספקים, תשע"ז-2017".
החוק מאפשר לתבוע לקוח שלא שילם תוך שוטף+45 ימים מהמצאת החשבון (אם אין הסכם אחר) כאשר כל דיחוי בתשלום נושא ריבית בהתאם למפורט בחוק.
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ואנחנו לשירותכם להסברים והבהרות.
אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה כולו או חלקו ללא אישור מראש ובכתב ממשרד רואי חשבון בני גאון.