המפתח הקובע את האפשרות להכרה בהוצאות לצרכי מס הינו – האם ההוצאות הוצאו לרכישת יתרון מתמיד או לשם שמירה על הקיים, לרבות רמתו המקצועית של בעל העסק, הנחשבת לנכס מנכסי העסק.
יתרון מתמיד פירושו יצירת מקור הכנסה חדש או יצירת יתרון תחרותי עסקי שלא היה קיים בעסק.
שמירה על הקיים פירושה שימור וחיזוק הידע המקצועי הקיים בעסק כיום.
בסעיף הוצאות שאין להתירן נרשם: "הוצאות לימודים לרבות הוצאות רכישת השכלה אקדמאית או לרכישת מקצוע, ולמעט הוצאות השתלמות שאינן לרכישת השכלה או מקצוע כאמור, לצורך שמירה על הקיים".
1. השתלמות מקצועית
הוצאות להשתלמות מקצועית לשם שימור וריענון הידע הקיים ורמת המקצוע יותרו בניכוי, וזאת בהשוואה ללימודים אשר מקנים ללומד תואר או רישיון ויוצרים לו נכס חדש ויתרון מתמיד שלא היו ברשותו לפני הלימודים, זאת אפילו כאשר הלימודים נועדו לשפר את רמת העסק ורווחיותו.
ההיגיון מאחורי קביעה זו הוא כי רמתו המקצועית של אדם היא נכס שהשמירה עליו הינה בגדר שמירה על הקיים.
פסק הדין המנחה בנושא ניתן ע"י בית המשפט העליון כבר בשנת 1956. פסק הדין דן בעניינה של רופאת השיניים ד"ר לילי וולף-ברוך שיצאה להשתלמות בחו"ל בתחום חדש וזאת ע"מ לעמוד בתחרות אפשרית מול בוגרי אוניברסיטאות בארץ אשר תחום זה נלמד על ידם כחלק מתוכנית הלימודים שלהם.
בית המשפט העליון התיר לנכות את ההוצאות בטענה שהן הוצאות השתלמות לשמירה על הרמה המקצועית.
להלן מספר דוגמאות של הוצאות להשתלמות שיותרו בניכוי, או שלא ייחשבו להכנסת עבודה של העובד השכיר:
- לימודים והשתלמויות לעדכון הידע הקיים.
- רכישת חידושים במקצוע הקיים או שיפור תהליכי העבודה או העיסוק הנוכחי.
- העלאה הדרגתית של הרמה המקצועית והתפתחות ברמות השונות של המקצוע הקיים.
- ימי עיון למיניהם הקשורים לעבודה או לעיסוק הנוכחי.
- קורסים קצרים להשתלמות או לרכישת ידע נוסף בנושאים הקשורים לתחום העבודה או העיסוק הנוכחי.
הוצאה להשתלמות מקצועית של העובד, כאשר ברור שאת התועלת העיקרית מהלימוד יפיק המעביד, נחשבת הוצאה לנוחותו על המעביד ועל כן אינה מצריכה זקיפת שווי בתלוש השכר של העובד
2. לימודים לתארים אקדמאים
פקודת מס הכנסה קובעת כי הוצאות בגין לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע, לא יותרו בניכוי.
בפסק דין מנחה של בית המשפט העליון (פס"ד יהב) הדן בניכוי הוצאות לימודים לתואר במנהל עסקים, כלכלה, חשבונאות ומחשבים שמימן הבנק עבור עובדיו בשיעור 75%, נקבע כי לימודים אקדמאיים הם מטבעם לטובת הלומד, להרחבת אופקיו, יוצרים לו יתרון מתמיד וערך מוסף ומקנים לו מעמד שונה הן בשוק העבודה והן מחוצה לו, ומעידים על יכולתו ללמוד ועל רצונו להשקיע.
כן נקבע כי התואר האקדמי יוצר ללומד את המקור המניב (משול לעץ אשר ממנו צומחים הפירות). אשר על כן, נקבע הוצאות לרכישת מקצוע או תואר אקדמי יוצרים ערך מוסף ולכן לא יותרו בניכוי כהוצאות שוטפות ויחשבו כהוצאות הוניות, זאת גם אם הלימודים לא הושלמו ולא התקבלה ההסמכה הסופית.
דוגמאות נוספות
- עמ"ה מ.ד. אשכנזי אדריכלים – הוצאות לימודי אדריכלות שהיו עפ"י דרישת המעביד ולטובת החברה, לא הותרו בניכוי משום שבסוף הלימודים רכש העובד תואר של אדריכל ולא היה בכך משום שמירה על רמתו המקצועית.
- עמ"ה שטיבל בע"מ – בעל שליטה שעסק בניהול עסקים, רכש בחו"ל ידע טכני אשר לא היה ברשותו. ההוצאה לא הותרה בניכוי למרות שהביאה לשיפור בכושר הייצור של המפעל, בטענה שלא היתה לשם שמירה על הקיים.
- עמ"ה אמיר מאיר – בית המשפט לא התיר לרואי חשבון לנכות כהוצאות שכר לימוד לתואר במשפטים לרואי חשבון מכיוון שסבר שהלימודים הם ליצירת יתרון מתמיד ולא לשם שמירה על הקיים.
השתלמות מקצועית בחו"ל
כאשר ההשתלמות בחו"ל משולבת בטיולים ובסיורים יש לבדוק את הנקודות הבאות, תוך היעזרות בפרוספקט ההשתלמות:
כאשר עיקר השהות מיועדת לטיולים וסיורים, אין להכיר כלל בהוצאות. (המבחן הוא לפי מספר הימים המוקדשים לסיורים וטיולים לעומת ימי ההשתלמות).
אם עיקר הימים מיועדים להשתלמות אך משולבים גם ימי טיולים וסיורים, יש לבודד את הימים בהם ישנן הרצאות, ורק לגבי אותם ימים יש להתיר בניכוי את ההוצאות.
במקרים הנ"ל, כאמור, הוצאות הטיסה יוכרו רק באופן יחסי, כיחס שבין ימי ההרצאות לבין יתר ימי השהות בחו"ל.
כאשר לא ניתן לבודד באופן ברור את ימי ההשתלמות מימי הסיורים, אין להתיר את ההוצאה בכלל.
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ואנחנו לשירותכם להסברים והבהרות.
אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה כולו או חלקו ללא אישור מראש ובכתב ממשרד רואי חשבון בני גאון.