דמי שכירות של דירת מגורים לשם הלנת עובדי העסק, כאשר הפעילות השוטפת רחוקה ממרכז הפעילות הרגיל של העסק

דמי שכירות של דירת מגורים לשם הלנת עובדי העסק, כאשר הפעילות השוטפת רחוקה ממרכז הפעילות הרגיל של העסק

הכלל עפ"י פקודת מס הכנסה הוא כי כל טובת הנאה שניתנה לעובד ממעסיקו, הינה הכנסת עבודה של העובד, למעט תשלומים המותרים לעובד כהוצאה.

גם בית המשפט העליון בפס"ד חיים ניסים נ' פ"ש חיפה מיום 02.02.2014 שדן בסיווג תשלומים שקיבל עובד ממעבידו קבע כי ראוי לקבוע חזקה לפיה כל תשלום המשולם לעובד ממעבידו מהווה הכנסת עבודה החייבת במס שולי אולם מדובר בחזקה הניתנת לסתירה.

לשם סתירת החזקה נדרש לשכנע את פקיד השומה ואת בית המשפט במידת הצורך, כי מאפייניו הספציפיים של התשלום אינם מצדיקים את הגדרתו כהכנסת עבודה.

בעל עסק השולח את עובדיו לעבוד במקום המרוחק ממקום עסקו הרגיל, יכול לשכור להם דירת מגורים ולדרוש כהוצאות את דמי השכירות, כאשר הדבר לא יחשב כטובת הנאה של העובדים אלא כהוצאה שלו ובלבד שינוכה מבעל הנכס ניכוי מס במקור בשיעור 35% (או פחות עפ"י אישור מתאים ממס הכנסה).

ההיגיון מאחורי עמדה זו הוא שמדובר בהוצאה שהיא בעיקרה לשם נוחות המעסיק ולא לשם נוחות העובד, אשר עוזב את מרכז חייו לצרכי העבודה.

יש גם פסקי דין סותרים בהם מתקבלת עמדת מס הכנסה המחייבת לזקוף שווי לשכר העובדים.

לדוגמא – חברה שסיפקה לעובדיה באילת שירותי דיור בדירת חדר בבניין ששכרה לשם כך, נאלצה לזקוף שווי הנאה בשכר העובדים וניכוי מס בהתאם.

פסיקה הפוכה היתה בפס"ד של בית המשפט המחוזי – צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א נ' פ"ש חולון מיום 20.08.2018 שדן בחברה העוסקת בהעסקת והשמת עובדים זרים בענף הבניה, אשר העמידה מקום מגורים לעובדיה ואף רכשה עבורם ביטוח רפואי. החברה ניכתה משכר העובדים חלק מהעלויות.

פקיד השומה חייב את החברה במס בגין המגורים והביטוח הרפואי (בניכוי החלק בו חויבו העובדים) בטענה כי זו טובת העובדים.

לגבי הוצאות המגורים, קבע בית המשפט כי החברה היא זו שהכתיבה את אזור המגורים (בסמוך לאתר הבניה והאזור לא נבחר ע"י העובדים) ואת תנאיו ולכן הקביעה היתה לנוחיותה, לטובתה ולטובת קידום עסקיה ותיחשב כהוצאה מוכרת.

כן נקבע כי הסכומים אותם גבתה החברה מהעובדים משקפים את ההנאה שלהם מעצם העמדת המגורים לרשותם.

לגבי הוצאות הביטוח הרפואי, נקבע כל כל הסכום הינו לטובת העובדים ולא לטובת החברה.

הודגש בפסק הדין כי המבחן הוא ­­­­­­­­­­ההכרח מול הבחירה. מקום בו המעסיק מכפיף את העובד לתנאי המגורים אותם הוא מציע מתוך התחשבות באינטרסים שלו, אזי יש לראות את הלינה כהכרחית לייצור הכנסת המעביד, וכהוצאה מוכרת לצרכי מס.

 

מאמר זה נועד להעשרת הידע בלבד.
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ואנחנו לשירותכם להסברים והבהרות.
אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה כולו או חלקו ללא אישור מראש ובכתב ממשרד רואי חשבון בני גאון.

בחזרה לתפריט ההוצאות

שתפו את המאמר:

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

לתיאום פגישת ייעוץ השאירו פרטים

אנו זמינים גם לכל שאלה בטלפון 03-5373952  (8:00-17:00 א'-ה')

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן