80% מהוצאות ביגוד (לרבות נעליים) שהוציא בעל עסק לטובתו או לטובת עובדיו יותרו בניכוי, כאשר ניתן לזהות בביגוד באופן בולט, השתייכות לעסק (לדוגמת חולצות של חברת שמירה), או שקיימת חובה ללבוש את הביגוד עפ"י דין (לדוגמת קוד לבוש של עורכי דין בעת הופעתם בבתי משפט).
באם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה – ההוצאה תותר במלואה.
על פי עמדת רשות המיסים, רכישת המדים תיעשה במישרין ע"י המעסיק והבגדים צריכים להיות אחידים לכל העובדים ולשאת סימני היכר המיוחדים לאותו מקום עבודה. במקרה בו מעביד מממן ביגוד עבור עובדיו אשר אינם עומדים בקריטריונים הנ"ל, ייחשב הדבר כטובת הנאה של העובדים ששוויה ייזקף להכנסתם ממשכורת.
מאמר זה נועד להעשרת הידע בלבד.
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ואנחנו לשירותכם להסברים והבהרות.
אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה כולו או חלקו ללא אישור מראש ובכתב ממשרד רואי חשבון בני גאון.
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ואנחנו לשירותכם להסברים והבהרות.
אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה כולו או חלקו ללא אישור מראש ובכתב ממשרד רואי חשבון בני גאון.