בתאריך 19.5.2024 ניתן פסק דין בביה"ד האזורי לעבודה (סע"ש (חי') 54547-03-19) בעניין צמרת ויינבלום אשר תבעה את מעסיקיה לשעבר.
העובדת הועסקה כ-16 שנה, ולאחר שהתפטרה ביקשה לקבל מכתב פיטורין בכדי שתוכל לתבוע דמי אבטלה, זאת עקב מצבה הכלכלי הרעוע.
המעסיקים נעתרו לבקשתה, אך לאחר קבלת המכתב הגישה העובדת תביעה בגין אי עריכת שימוע ואי מתן הודעה מוקדמת כדין על סך של כ-330,000 (!!!!) ₪.
בית המשפט שב והזכיר כי קיומו של מכתב פיטורין מהווה חזקה שהעובד אכן פוטר ועל המעסיק להוכיח כי לא כך פני הדברים.
בסופו של דבר התכתבויות בין העובדת למעסיקיה הוכיחו כי העובדת היא זו שהתפטרה והתביעה נדחתה, אך המקרה ממחיש את הסכנה שבמסירת מכתב פיטורין כאמור.
בשולי הדברים:
לכם, כמעסיקים, אין שום הנאה או הטבה ממסירת מכתב פיטורין לעובד שהתפטר, אלא ההיפך. אתם עוזרים לו לרמות את ביטוח לאומי בהקדמת שלושת חודשי ההמתנה עד שיוכל לתבוע אבטלה וחושפים את עצמכם לסיכונים מיותרים.
תמיד קיים הסיכון שעובד שהתפטר ומחזיק במכתב פיטורין עלול להתפתות להגיש תביעת סרק על פגמים טכניים בהליך הפיטורין, כמו במקרה דנן, ביודעו שבי המשפט פוסקים פיצויים נכבדים בגין פגמים אלה.
לתשומת ליבכם!
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה ואנחנו לשירותכם להסברים והבהרות.
אין להעתיק/להפיץ/לפרסם מאמר זה כולו או חלקו ללא אישור מראש ובכתב ממשרד רואי חשבון בני גאון.